בלדה לעוזב נתיב הל"ה

עודד גולדשטיין, זמר ויוצר בן 31 נולד וגדל בנתיב הל"ה, שירת בלהקה צבאית ולאחר שלמד בביה"ס רימון, הופיע בהפקות רבות. הוא שימש כזמר ליווי של שלום חנוך במופעי – "4 תחנות" והיה חבר הקאסט המקורי של הווקה פיפל, איתם הופיע כארבע שנים. לקראת אלבום ראשון שאת רוב שיריו כתב והלחין הוא מספר איך ילדותו בנתיב הל"ה השפיעה על היצירה המוזיקלית.

 מה הדבר שהכי נחקק בזכרונך מהילדות בקיבוץ?

"יש כל כך הרבה דברים שלא אוכל לשכוח מהילדות בקיבוץ. אני זוכר את החגים, ואת החתונות עם הדיסקו המשוגע שבהן היינו מתעלקים על המתנדבים ועושים שטויות בכל מיני הזדמנויות. את הגיוסים בשבתות בבוקר, את המשחקים והמחילות שהיינו חופרים במתבן של הכותנה, את יום שישי בחדר אוכל עם כולם, את הטבע שהיה עוטף אותי מכל כיוון ועוד מיליון דברים וחוויות. דבר אחד חזק מימי הילדות המוקדמים שלא אשכח, הן החלות שהיינו מכינים בגן בצורת צמה, ואופים אותן עם פתק נייר שכתוב עליו השם של כל ילד. היינו מדביקים את הפתק לבצק בביצה טרופה. עד היום כשאני חוזר לקיבוץ בימי שישי, האחיינים שלי שומרים לי את החלות שלהם. אבל היום כבר אין שמות, וגם הבצק קצת השתנה.

אתה מתגעגע לאורח החיים הזה?

לפעמים אני מתגעגע מאוד, אבל אורח החיים שאליו אני מתגעגע, כבר לא קיים כל כך. נוצר משהו חדש, וגם בו יש דברים יפים. מדי פעם, יש איזה חג מוצלח ומאורגן, כולם באים וזה פתאום מרגיש שוב ביחד כמו פעם.

מה היית מעתיק מהקיבוץ לתל אביב?

הייתי מעתיק את השבילים, שעוברים בתוך שכונות, בין דשאים וגינות, לא קרובים לשום כביש סואן או רחוב ראשי. הייתי מעתיק את הדשא של חדר אוכל! לא שחסר בתל אביב גינות ופארקים למיניהם, אבל יש דברים שקורים אך ורק בדשא של חדר אוכל.

image

איך זה מרגיש לצאת לאור סופסוף עם חומרים מוזיקלים שלך אחרי שנים של עבודה?

מרגיש לי מצד אחד מאוד טבעי ומצד שני לא כל כך טבעי לשים את עצמי ואת הדגש על היצירה שלי במרכז העניינים. אני מתרגש וכמובן שזה מאוד מורכב. יש המון המון עבודה שלא נגמרת, והיא נוגעת בהמון דברים שלא בהכרח קשורים בכלל למוזיקה. אני מרגיש שהגעתי למקום הזה תוך כדי דרך ארוכה של התמסרות ליצירה שלי.

איך היית מאפיין את האלבום?

מראה לנפש. "בין הגבולות "הוא אלבום פולק-רוק עברי עם אהבה גדולה לשפה ולמילה הכתובה – אישי וסוחף במנגינותיו. בשירים ובשירה מגולמת עוצמה גדולה לצד עדינות ופגיעות המתגבשים לידי יצירה אמיצה, חשופה וכנה.

איך נרקם החיבור עם גיא לוי כמפיק, ועם הנגנים?

את גיא הכרתי אחרי תקופה שכבר הופעתי עם השירים שלי, מלווה את עצמי בגיטרה ומקסימום מארח חבר מוזיקאי. חיפשתי לשדרג את ההופעה בכך שאוסיף לה קונטרבס. הגעתי אל גיא שבין היתר, מנגן על קונטרבס וניגנו קצת יחד כדי להכיר. הוא הביא רעיונות הפקתיים שמאוד התחברתי אליהם, ומשם התחילה הדרך שלנו להפקת האלבום הזה. מהר מאוד גייסנו להרכב את הוד שריד המתופף ואת יאן אילון הגיטריסט. הופענו והכנו את עצמנו להקלטת האלבום, שממש לפניה, הצטרפה אלינו גם טל אבן צור הקלידנית שנשארה איתנו לשמחתי גם אחרי שההקלטה נגמרה.

איך העובדה שגדלת בקיבוץ השפיעה על השירים?

זה השפיע קשות. גם החוויה של מרחבי הטבע והלב מאוד קיימת בשירים אך גם החוויה הצרה יותר של חוסר הפרטיות, והאינדיוידואל אל מול הכלל.  בנוסף, כמובן שיש השפעות מוזיקליות שבאו מהתרבות בקיבוץ.

איך תציין את צאת האלבום החדש?

האלבום יצא לרדיו בתחילת חודש אפריל וממש הערב (20.4), נחגוג את יציאתו לאור, בהופעת השקה מיוחדת, עם אורחים מיוחדים – אוהד שרגאי, גילה זילבר, נעה לוי וסמדר רונן (בת קיבוץ מצר). מוזמנים מאוד לחגוג איתנו בתיאטרון תמונע בשעה 21:30.

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s