רציתי שזה לא ייגמר

טל גורדון. מאושיות הרוק הנשי שסללו את הדרך ליוצרות רבות רונה קינן, דנה ברגר וענבל פרלמוטר, חזרה לאחרונה לבמות אחרי שנים רבות בהן בחרה לעסוק בתרבות אך בתפקיד העיתונאית. לקראת הופעה שתתקיים בחמישי הקרוב בחמדת ימים, היא מסבירה למה החליטה לחזור, מפרגנת ליוצרים עכשווים ומספרת גם אל האלבום החדש שבדרך.

מה גרם לך לחזור דווקא עכשיו להופעות?

שנות השתיקה נבעו מפלונטר כלשהו שנוצר אצלי בנשמה, כתוצאה מהפער שהלך וגדל בין ההבטחה שהייתי בתחילת דרכי, לבין חוסר ביטחון של ילדה שעוד לא הייתה בטוחה מי היא ומה היא רוצה. התחלתי את דרכי בתחילת שנות התשעים עם הצהרות גדולות של התקשורת על 'הדבר הבא', שתפסו אותי כשהייתי עדיין לא מספיק מגובשת על עצמי כדי להכיל אותן. ככל שהפער הזה הלך וגדל, כך גדל גם הדיסוננס בחוויה הפנימית שלי, והפך למשהו שלא יכולתי לשאת, כך אני מבינה בדיעבד.

עם השנים, התחלתי להשקיע את רוב האנרגיה שלי בהנחיית תכניות תרבות בטלוויזיה ("תוצרת הארץ", "תרבות, רחוב", "פינת גורדון" ו"הכל תרבות") ובסדנאות הכתיבה שאני מעבירה בשמונה השנים האחרונות, ובלי לשים לב, ולא ממש במודע, התחלתי 'לדומם מנועים', כדי לעשות איזה אתחול מחדש ולהבין עד כמה יש בי צורך אמיתי לעמוד בפרונט ולהוביל פרויקט מוזיקלי.

בשנתיים האחרונות הופעתי במסגרת הרכב מדהים שנקרא 'רואים שקוף' וכלל את איגי דיין, דודי לוי, שאול בסר, אבי בללי ואני, בערב שהוקדש לשיריו של שמוליק קראוס. אחרי ההופעה האחרונה של ההרכב הזה, שיחת טלפון ביני לבין בללי גרמה לי להבין שהגיע הזמן לחזור ולעשות הופעות שלי, עם החומרים שלי, ולהתחיל להיוולד מחדש בדרך שלי, בלי הינדוסים של יחצנים וחברות תקליטים.

צילום: הילה עמנואל גור

צילום: הילה עמנואל גור

מה הדבר שאליו הכי התגעגעת ונזכרת בו בהופעות שכבר התקיימו לאחרונה?

האמת היא שזו באמת סוג של היוולדות מחדש מבחינתי, כך שלא קורים דברים שגיליתי שאני מתגעגעת אליהם. הכל חדש בשבילי. אני עוברת את ההופעות עכשיו בעיניים פקוחות, (מטאפורית בעיקר), בניגוד להופעות שעשיתי לפני שנים, בהן העדפתי לנסות לטשטש את עצמי כי היה לי קצת קשה להתמודד עם הסיטואציה.

יש כוונה גם להקליט חומרים חדשים בקרוב?

בשנתיים האחרונות הקלטתי אלבום חדש עם המוזיקאי עמר טייאר, פרויקט מיוחד של שנינו שייצא בקרוב. במקביל, מתוך העבודה עם שחף סגינר, שמלווה אותי בהופעות, נולדים שירים חדשים אחרים, שגם עליהם אני מקווה להתחיל לעבוד בקרוב.

למה בעינייך הרוק הנשי הלך והתדלדל מאז שנות ה-90?

אני לא בטוחה שאני מסכימה עם ההצהרה הזו. אני חושבת שרוב הכוחות החדשים המעניינים בארץ הם נשים. יכול להיות שלא קוראים לזה 'רוק נשי', אבל זו יצירה של נשים והיא לגמרי חזקה ומרתקת.

אלו יוצרים ישראלים משכו את תשומת לבך בשנים האחרונות?

רביד כחלני והיימן בלוז, אסתר רדא, מארינה מקסימיליאן, כמובן בלקן ביט בוקס וכל דבר שתמיר מוסקט נוגע בו, 'לא כוחות' של תמיר ושל גלעד כהנא, פאניק אנסמבל, לאורן ברזילי יש אלבומים מדהימים בעיניי. לא חסרים. אם פעם הייתה תחושה שיש המון מוזיקה אבל מעט מוזיקה מעניינת, ה'מצוקה' היום היא שיש המון מוזיקה נפלאה בארץ, ומעט מדי זמן לחוות אותה.

איך גובש ההרכב "רואים שקוף" והאם הפרויקט צפוי להימשך?

'רואים שקוף' זה הרכב שהמציא המפיק סולו יורמן, ממש לאחר מותו של שמוליק קראוס. התחלנו עם איגי דיין ממשינה, דודי לוי, אבי בללי מנקמת הטרקטור, דניאל סלומון ואני, ועם הזמן סלומון התחלף עם שאול בסר הנפלא. הייחוד של ההרכב הזה היה שהיינו ממש להקה במובן שלא מדובר ברשימת אמנים שעולים אחד אחרי השני, אלא בהרכב שכולו כל הזמן על הבמה, כולנו כל הזמן שרים, מנגנים ומלווים אחד את השני. אחרי שנתיים אני לא בטוחה שהפרויקט הזה ימשיך.

בנוסף להופעה בחמדת ימים שתתקיים בחמישי הקרוב, ב-12/3 טל גורדון תופיע גם בהיכל הרוק בגבעת חיים, ב-16/3 באלווה בר בעמק הירדן וב-7/4 בקפה ביאליק.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s