הר אמיתי וכן

גיא טנא

איני נוהג לכתוב על שני אלבומים באותה ביקורת אך משהו בשני האלבומים הללו של אמיתי וילק ויניב מינצר דחף אותי להכיל את שניהם באותם מקומות בנפש ובאוזן ועל כן רשימה משותפת זו. המכנים המשותפים בין וילק לבין מינצר לא מעטים, החל ממוצאם הקיבוצניקי, עבור בהשפעות מוסיקליות הניכרות לאורך היצירה וכלה באהבה לשפה העברית שנובעת אצל וילק בארבעת השירים הכלולים באלבום ואצל מינצר לכל אורכו של "הר".

נתחיל, ולו בשל נסיונו וגילו אצל יניב מינצר, בוגר "רימון" ו"ברקלי", שנעזר בגדי רונן איש "דבק" ו "החצר האחורית" לא רק כנגן וטכנאי אלא גם כיועץ מוסיקלי. מינצר הוא רומנטיקן מוצהר, מזכיר בגון קולו את אריאל הורוביץ (לפעמים עד מאד), והחל מ"אחת כמוך" הוא לא נמנע מלנקוט גישה קלאסית ומתמסרת כלפי האהבה והאהובה. יחד עם הצ'לו של אייל יהב והקונטרבס של גיא תובל מתפתח כאן סאונד מתפתל ומלטף. הר

אהבתי את "שני נוודים", שיר אודות אהבה ויחסים, שמצליח לפצח בפשטות איזה מחסום של מאזין שנרתע מרומנטיקניות יתר. גם ב" אדם אחר" נעים לזרום עם מינצר, בלי יומרה ובלי תסבוך, ברכבת הלילית שלו צפונה. "אלף כוכבים" מחזיר ממתקתקות יתר לפשטות שמשביחה את היצירה של מינצר. הקונטרבס הנפלא של גיא תובל עושה את העבודה ויחד עם ביצוע אנרגטי של מינצר מציג כאן אולי את השיר היפה באלבום.

ב"בא ונעלם" מפתיע מינצר עם בלוז מעניין שמשתבח עם הגיטרה החשמלית האורחת של איתי פרל, יוצר שיודע דבר או שניים על המוסיקה המרירה- מתוקה הזו. סחתיין גדול. מול האלבום הלירי מאד הזה של מינצר, מגיע אמיתי וילק עם ממד אחר של נסייוניות ואומץ יצירתי. הוא מחלק את האלבום לשני חלקים: הראשון, בן ארבעה שירים בעברית והשני באנגלית בלוזי ורוקי יותר. כפי שאציין בהמשך, החלוקה בעייתית בעיני והיה מוטב לו לוילק להתמקד בעברית ולהביא לידי ביטוי את סגולותיו ככותב וכמבצע בצורה ממוקדת יותר.

כמו מינצר, גם וילק הוא רומנטיקן וגם כאן, החל משיר הפתיחה "קחי לך", האווירה,לפחות בחלק העברי, היא של קירבה ואהבה כדגש מרכזי. ב"ענפים במדבר" מתחבר וילק לכתיבה משוררית מחד ולהשפעה של קאנטרי פולק עם הלהיט באולפני האינדי בעת האחרונה, חצוצרה ספרדית, במקרה הזה של אוריה גזית שמוסיפה גוון מעניין של מסע לשיר. אם אצל מינצר הידהד אריאל הורוביץ, אצל וילק מהדהד איתמר רוטשילד, שתי השפעות מבורכות וראויות.

וילק בוחר שני שירים של רחל המשוררת, "אושר שליו" ו "פרחי אולי", שיר נפלא שמקבל מוילק לחן וביצוע לא פחות מוצלחים, שיר שרק בגינו כדאי לרכוש את האלבום כולו, שכיית חמדה של ממש. ועתה, לחלק האנגלי. משום מקום מבקיע וילק הבלוזיסט ( Dead End Job הדילני ), אוהב הצליל של (The Doors \Wake Up Calling), וגם בפופ הוא נוגע (Let us Go ). אמיתי

גם בחלק זה בוחר וילק שני שירים של משורר, הפעם של ט.ס.אליוט הבריטי הדגול ומעניק ל Lilacs שלו פרשנות רוקית גברית ואגרסיבית מעניינת ול My Evaline טיפול עדין ונוגע יותר. בעיני, וילק מתפרש כאן על יותר מדי שטח, יותר מדי מגוון ומחמיץ כאן הזדמנות להבליט את הפורטה שלו, אם שירי משוררים ואם כתיבה עברית מעניינת בה גם הביצועים שלו נשמעים אמינים ומשכנעים יותר.

יניב מינצר ואמיתי וילק, שני שמות שכדאי לשמוע עליהם, ואם כבר קראתם אודותיהם כן, הצעד הבא תלוי בכם. 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s