הלב הזה, המשומש

גיא טנא

האלבום הרביעי של איה כורם הוא יותר מעוד אלבום – עבורה ודאי אך גם עבור כל היוצרים הצעירים בארץ. כורם מגיעה לאלבומה הרביעי לאחר מאבק בבירוקרטיה שאין לה מקום בעולם היצירתי, לא במובן הדרקוני שלה ויותר לא אוסיף. כבר כתבתי בעבר על אלבומים של כורם ("שפה זרה" ב 2008 ו "לאלף את הסוסים" ב 2011) ואומר זאת שוב: כורם אינה רק singer songwriter אלא בעיקר storyteller, והיכולת הזו שלה להמחיש את סיפוריה במתכונת שירית היא עיקר כוחה.

יחד עם ההפקה הרגישה של אדם בן אמיתי כורם מציגה כאן דמות שברירית שעברה תקופה קשה ונושאת כעת מבטה אל הימים שלאחר המבול. ב"עוד פעם לבד" למילים של יענקל'ה רוטבליט היא שרה על מסע בכביש משובש, על חיה הנלכדת באור פנסים, על מנוע שכמעט נחנק אבל מבטיחה לנו שהיא לא תטבע, לבד, עם לב משומש, אבל בדרך למעלה.

את אהבתה לשירי משוררים פגשנו בעבר עם שיר המחווה ל"עטור מצחך" של חלפי והפעם "בין נהר פרת לחידקל" של ביאליק עובר הסבה עם לחן חדש ושם חדש: "ציפור זהב". השיר השתתף בפסטיבל הזמר והפזמון לפני כשנתיים ויש בו גרעין גדול ויפה של נאמנות למקור- בנעימה שמזכירה ימות עבר, בהגייה המלעלית ובכבוד למסגרת כפולת השורות של ביאליק משנת 1906. אחרי שחיממה את ההופעות האחרונות באיחוד מחדש של כוורת, מגיע גידי גוב לשיר עם כורם את "לילה טוב", דואט חמים ורגיש שגם הוא מתחבר לתמה המרכזית של האלבום, מבדידות עוד יצא מתוק…איה

הגיטרה של אדם בן אמיתי והתופים של מתן אפרת מעלים הילוך ב"מהנדסת מחשבים" בו הסיפוריות של כורם מאיירת בעזרת מאזדה לבנה ויפה, ליסינג תפעולי, קרן השתלמות ועוד , מבט ציני ומר על הבטחות באוויר ואכזבה ממערכת יחסים צעירה ונאיבית שהתרסקה . הביט שעולה סוחף ובהחלט מדובר באחד מהשירים באלבום שיקנה לו אחיזה בקרב קהל רחב. המרירות והכאב בולטים אף יותר ב"לאט לאט" הדרמטי שמשלב פסנתר, רוק ואלקטרוניקה. הטקסט כאן מושחז, חריף, מדמם,חזק, פסימי: "מי יקח אשה כמותי, לאט לאט נשפך הדם" שרה כורם והלב נסדק.

ב"מחכה לעונש" כורם מספרת סיפור מרתק על מאהב דתי, נשוי ואב לילדים מנקודת מבטה של המאהבת שחיה על זמן שאול במובן היומיומי: "אתה מחכה לעונש (האישה החוקית? עונש מאלוהים?) ובינתיים בא אלי". ביצוע א-קאפלה מצוין, אולי השיר החזק והעוצמתי ביותר באלבום.

גם ב"סוף סוף שלום" בדואט עם אביב נוימן שאף כתב את הטקסט, ממשיכה כורם לעסוק במעורבות הדת במערכת היחסים הזוגית. "איך אני יכולה לכעוס כשאתה מצאת סופסוף שלום?" שואלת האשה את הבעל המתחזק, "תווי פנים נשכחים אבל אל תבקשי ממני לבחור" עונה הבעל וכורם מספקת לנו עוד חוליה בשרשרת הסיפורים המרתקים שלה.

"הלב הזה, המשומש" הוא אלבום בוגר, בשל, כזה שמושך עניין לחוויות המתוארות בו יותר מכל היבט אחר שלו. כורם ניחנה בקול מלא, רב מבע והיא לא נרתעת מלהשתמש בו בדרמטיות וברגש רב. כורם היא עדיין יוצרת שקהל היעד שלה הוא נשים. הפן הנשי מהווה מוקד מרכזי ביצירתה והיא תמצא אוזן קשבת בקרב קהל רחב של מאזינות. "מהנדסת מחשבים" יהיה הלהיט, ובינתיים , אני מקווה, כורם כבר לא מחכה לעונש. 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s