בלדה לעוזב קיבוץ סאסא

שי נוי, בן 32, נולד בקיבוץ סאסא והוציא לאחרונה את אלבום הבכורה עם "שלווס", הלהקה שבה חברים גם שני בר, נבו בר וגיא סלמון."שלווס" עובדת ביחד כבר קרוב לחמש שנים ומנגנת חומר מקורי המבוסס על שירים שעוסקים בנושאים מגוונים מאהבה דרך יצר נדודים ועד לביקורת פוליטית. כאורח במדור, הוא מספר על ילדותו בקיבוץ והאופן בו השפיעה על יצירתו.

עד איזה גיל נשארת בקיבוץ סאסא?

נולדתי בסאסא וחייתי שם כל חיי עד שסיימתי את התואר במוסיקה  בגיל 30. היו כמובן הרבה הסתובבויות בחו"ל כשחלק ניכר מהזמן נדדתי  עם גיטרה וניגנתי בכיכרות בשביל להתפרנס. בזמן הלימודים ביליתי את רוב זמני בירושלים וחזרתי לקיבוץ בחופשות כדי לעבוד בענף הנוי. כיום אני מלמד מוסיקה בסאסא יומיים בשבוע כך שיוצא לי לבלות שם די הרבה. בשאר הזמן אני בתל אביב.

משהו שלא תוכל לשכוח מילדותך בקיבוץ?

אני מנסה לחשוב על איזה אירוע מכונן, אבל עולה בי סך הדברים הטריויאליים שאני זוכר.  התחושה הכללית היא שיש בי איזה נכות בכל מה שקשור לזכרונות מהקיבוץ. הייתה תקופה שזה שיגע אותי. התהלכתי בקיבוץ והרגשתי שאין צעד שאני עושה בלי שעולה לי זיכרון מהנקודה הספציפית הזו. פה ישבתי כשברחתי מהבית לשעתיים בגיל שש. צעד. פה העברנו לילות שלמים בתיכון יושבים ומקשקשים על כלום. צעד. פה יש פתח של מקלט שבתור ילד פחדתי ממנו ועברתי לידו רק בריצה. צעד. פה למדתי לקרוא ולכתוב. יש הרגשת מחנק מסוימת בהבנה שעל כל נקודה במקום הזה יש משקל של זכרונות. shalvas

אתה רואה את עצמך חוזר לחיות באורח חיים הזה?

יש באורח החיים הזה משהו ממש יפה ונכון ובאותה מידה יש בו משהו חונק וצר. כרגע קשה לי לנחש לאן ייטה הלב שלי בעתיד: למצוא חלקת אלוהים שקטה ויפה ולעסוק בשלי או להמשיך להתחכך בכרך, עם הרעש והעשן והעושר התרבותי והאקשן והעליבות שהוא מציע.

מה היית מעתיק מהקיבוץ למקום מגורך הנוכחי?

מעל הכל את העצים.

משהו בלתי נסבל שזכור לך במיוחד מחיי הקיבוץ?

בלתי נסבל זה מינוח קצת טוטאלי. הנפש האנושית הוכיחה שהיא יכולה להכיל ולסבול דברים טיפה יותר קשוחים מחיי הקיבוץ המפרכים על כל פגמיהם. אם תשאל אותי מה התופעה שהכי משגעת אותי בחיי קיבוץ, אאלץ לענות צרות עין. אנשים חיים בשפע בלתי נתפס ועדיין מסוגלים להיות צרי עין אחד כלפי השני. בתור אדם שהתחנך בקיבוץ אני מוצא בעצמי שלפרגן זה לא ממש בטבע שלי. זה מצער אותי מאד ואני משתדל בכל זאת. עוד דבר שמשגע אותי בחיי קיבוץ זה רכילות במסווה של אכפתיות.

איך נוצר האלבום הנוכחי עם "שלווס"?

אדם זיו, שהוא זמר ויוצר שתכף מוציא אלבום בכורה משלו וחבר טוב ובן סאסא בעצמו, אסף אותנו לפני 5 שנים כדי לנגן את השירים שלו. ההרכב כלל שני בני דודים של אדם – נבו ושני בר, מתופף שהוא חבר ילדות שלהם – גיא סלמון וגיטריסט שהיה אני. אחרי שנה של עבודה וסיבוב הופעות בארץ אדם טס לשוטט בחו"ל והתחלנו לבצע חומרים שלי. בשלב מסוים הרגשנו שהבשלנו מספיק בשביל להקליט אלבום ואז בקיץ האחרון נכנסנו לאולפן בקיבוץ העוגן ובעזרתו של מתן בן צבי שהפיק אותנו ביד רמה הקלטנו את האלבום. היום הראשון של ההקלטות היה היום שבו נפלה הרקטה הראשונה בתל אביב. במשך כל ההקלטות היינו שרויים במצב כזה של מצד אחד אסקפיזם מוחלט ומחויבות רגשית למה שאנחנו עושים כשאנחנו בפנים ומצד שני דיכאון של: "מה זה כל הרוע והחורבן הזה?" כשאנחנו מחוץ לאולפן. את האלבום אגב אפשר לשמוע ואפילו לרכוש אותו כאן: http://shalvas.bandcamp.com

איך היית מאפיין את הקו המוזיקלי של הלהקה?

שאלת השאלות! תמיד הסתבכנו עם תשובה לשאלה הזאת. עברנו כל מיני הגדרות מגוחכות יותר או פחות למוסיקה שלנו. ההגדרה המגוחכת התורנית: רוק פוליטי עם השפעות מזרח אירופאיות. המילה פוליטי קצת טריקית. כי מספיק שיש לך שיר אחד פוליטי ואתה כבר יוצר פוליטי. במקרה שלנו יש שני שירים ממש פוליטיים באלבום וכבר "מוסיקה  שמאלנית" תופס מקום של כבוד בהגדרה הסגנונית שלנו. אין לנו בעיה עם זה. להיפך, אנחנו די גאים בזה.

להקת "שלווס" תופיע עם השירים מהאלבום החדש ב 25 למרץ ב"הודנא" בתל אביב. 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s