ים שקט

גיא טנא

אלבומו הראשון של גבע אלון בעברית מעורר, מלבד ההנאה הצרופה מקולו הייחודי ההוגה מלים בשפת אבות, גם תהיות לגבי רמת הציפיות המטורפת שעורר האלבום והיכולת של היוצר המוכשר הזה לעמוד בהן.

גבע אלון הוא מזן היוצרים שניתן לקרוא להם "יוצרי בוטיק"- הם מחוייבים לסגנון מסוים, במקרה זה פולקרוק, ואם הם התברכו בקול בעל גוון ייחודי, הפיתוי להמשיך ולסחוט את הלימון או אם תרצו להמשיך ולמצות את הפוטנציאל הגלום והמצליח, גדול. אם כך, עד כמה המעבר לעברית טומן עבור אלון אפשרות להתקדם כיוצר?

השיר הפותח של האלבום, "האור בחשיכה", למרות ציון המקום הספציפי בו הוא מתרחש, הכרמל הירוק והשיר העוקב, "כוכב אחר" שמתרחש במפורש ביפו, הם שירים פשוטים, סיפוריים, שנשמעים כהמשך ישיר של אלבומיו הקודמים של אלון שכמובן בוצעו באנגליתדווקא "הכפתור האפור", שמזכיר בעוצמות הרוקיות שלו לא מעט את "כמה יוסי" של סחרוף, לוקח את המאזין של גבע אלון מהשנים האחרונות למקומות אותם הוא מכיר פחות. כאשר על עמדת המפיק המוסיקלי מופקד מוסיקאי ויוצר בסדר גודל של עמיר לב, מתבקשת השפעה דומיננטית של העולם הסגנוני שלו ונדמה שבשיר הספציפי הזה לב מצליח להוציא מאלון אנרגיות אחרות ומאתגרות יותרpic (1)

"לא דיברנו באמת אף פעם", שורה שלמרות פשטותה מהווה מוטיב מרגש בשיר "אבא", היא היא הלב הפועם של שיר שמצטרף למגמה המבורכת של השנים האחרונות בהן יוצרים לא נרתעים מלערב כאב ואובדן אישיים באופן מפורש באלבומיהם. אלון מציין גם הפעם מיקום ספציפי, (נחל) אלכסנדר, אך הפעם, בקרב הזכרונות האישיים כל כך, היפים מחד והכאובים מאידך, החיבור לשיר בכללותו מוסיף ערך מיוחד וקסום.

"אין שם חורף", שיר המכוון דרומה ולחיים במדבר, נכתב בצוותא עם עמיר לב שבאלבומו האחרון עסק לא מעט בחייו בפרובינציה אחרת, בגליל, אך שומר על מידת מופשטות נכונה ויחד עם מלודיה מרגשת וביצוע שהזכיר לי את אלי מגן המיתולוגי, מהווה את אחד מהשירים היפים באלבום. גם "שנינו זה לא סתם" פורט על אותו מיתר ואולי מהווה סוג של המשך ישיר ל"אין שם חורף". אהבתי את האסימטריות שקיימת גם בטקסט וגם בעיבוד, כמו בחיים, כמו שאלון עצמו מעיד: "בתוך מראת המים גם הרווח נעלם".

הזוגיות והמשפחתיות מעסיקה מאד את אלון. ב"רמת גן" הוא לוקח את הזיכרונות, התחושות, הספקות והפחדים ומעמת אותם עם הנוף האורבני של רמת גן דרך רוק (יחסית) אגרסיבי. השורות הנהדרות "המשכתי הלאה בלי לחשוב לאן/ כשמאחורי הבניין כבר חניתי מזמן" אוצרות בתוכן את הדילמה הגדולה של אלון באלבומו החדש: האם המסע אליו יצאתי עדיין מתאים, האם הסיבה לו עדיין תקפה.

שיר הנושא שחותם את האלבום, גם הוא נכתב במשותף עם עמיר לב, הוא שיר מהורהר שמדמה, גם דרך הגיטרות של גבע אלון ויפתח שחף, את האהבה למים, לשלולית, לכנרת. אלון הוא רומנטיקן מזן מסוים, לא נאיבי אבל בהחלט תוהה ורוצה להרגיש בבית החל מהממד האישי, דרך היצירתי וכלה בישראלי.

המעבר של גבע אלון לעברית אינו מושלם. לאומן ששר מרבית הקריירה שלו באנגלית, המעבר ליצירה בשפה רבועה וזוויתית כמו שלנו, גם אם הוא דובר אותה כשפת אם, אינו פשוט. נדמה לעיתים שהוא עדיין מחפש את דרכו הווקאלית להתנגן על הלשון ובאוזני הקהל באותה טבעיות עגולה שהורגל בה באנגלית. הציפיות והתגובות בנוסח "אלבום הרוק הטוב בעשור האחרון" נראות לי לא רק מופרזות אלא בעיקר לא הוגנות. באלבום הבא של אלון בעברית, אם ייצא, אני משוכנע שנבין עד כמה עוד יכול אלון להתקדם.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s