מורה מחליפה חיילת

גיא טנא

כמה שנים לאחר ההרכב "מורה חיילת" מוציאה העיתונאית והמוסיקאית דנה קסלר יחד עם חברי ההרכב ריקי בן דוד ואריאל קליינר בגיטרות ויובל גוטמן ("ועדת חריגים") בתופים את אלבום הבכורה של "מורה מחליפה" הנושא את שם הלהקה. קסלר כתבה את כל המילים באלבום והלחינה את לחניו יחד עם יוני כדן שעזב את הלהקה לפני הקלטת האלבום בהפקתה המוסיקלית של שרון קנטור, מי שיודעת דבר או שניים על רוק נשי בישראל.

נאמר מראש, הבחירה בעברית כשפת השירה באלבום אינה מובנת מאליה. קסלר היא ידענית גדולה והרוק הבריטי, כפי שניכר ב"מורה מחליפה", קרוב ללבה ולמקורות יצירתה והשראתה. אהבתי את ההתכנסות לעברית ונדמה שגם הנאתי מהאלבום הייתה נפגמת אילו הטקסטים הבין אישיים הזוויתיים של קסלר היו מושרים באנגלית ומנכרים את המאזין.

הסאונד הוא סאונד טיפוסי של רוק בריטי ששתי רגליו נעוצות בעוצמה בימי ה"מאדצ'סטר" העליזים של סוף שנות השמונים ותחילת התשעים, במובן הזה, "מורה מחליפה" משתלבת היטב עם להקות לא מעטות בשנים האחרונות שפונות לצליל הבריטי הזה שגם ברגעים נדירים של שמחה אפוף בערפל סמיך ומאופק. בסיסטית אחרת, מלכה שפיגל של "מינימל קומפקט", שקבעה את מגוריה באנגליה כבר לפני שנים, משמשת , כך נדמה, מקור להזדהות של קסלר מבחינת הגישה לביצוע ווקאלי. תפקיד הבס, לעומת זאת, דומיננטי יותר אצל קסלר, אולי בשל הנטייה של "מורה מחליפה" למינימליזם אל מול הסאונד המלא יותר באלבומי הסולו של שפיגל. unnamed

כבר בשיר הפתיחה "תגיד לי" קסלר מגדירה למאזין את מה שהוא הולך לשמוע- טקסטים רזים, ישירים,כאלו שנוגעים בגוונים האפורים של החיים. "תגיד לי מה שאני רוצה לשמוע גם אם אתה רוצה להגיד משהו אחר" שרה קסלר ולא מתחנפת לאף אחד. הדיאלוג עם הגבר בכתיבה של קסלר ממשיך גם ב"לא צריך" אבל הפעם נקודת המבט הגברית מקבלת ביטוי מוגבר- "בשביל מה אתה צריך את זה?" שואלת האשה, "אני לא צריך – אני רוצה" עונה הגבר והתיפוף האגרסיבי של יובל גוטמן מכסה את התקשורת הטעונה תמיד בין בני זוג כמטריית צליל ששומרת על הסיפור והאינטימיות שבו.

אבל התקשורת של קסלר היא גם פנימית. ב"שיר על התקופה" היא שרה על תחושת חוסר אונים, על הפסד ידוע מראש בכל בוקר ובכל ערב שמלווה את הקשר והאהבה, שכנראה מצליחה להתגבר על הקשיים,בכל תקופה מחדש. ב"בטון" האינטנסיביות גוברת וגם התהיות: "למה כולם נהנים ורק אני לא?" שואלת קסלר ומשתפת אותנו בתחושות של חרדה והתנגשות מתמדת עם חיים שדומים לקיר בטון.

אופטימיות זהירה מרימה ראש ב"בפנים בחוץ", שיר שלתחושתי מהווה חוליה חלשה יותר באלבום מבחינה מוסיקלית אבל שורות כמו "זורעת במרפסת ומשקה בהתמדה, מנסה לברוא לי עולם ידידותי" הן משמעותיות באלבום בעל גוון אפרפר שכזה ומוסיפות עומק ומורכבות לשורותיו. ב"אמרו לך", מתווסף גם הרהור קיומי עם שמץ הומור לאופטימיות הדקיקה של "בפנים בחוץ". "זאת רק אשליה שהנקודה הזאת בזמן שווה יותר מכלל הקודמות" שרה קסלר ונדמה שגם העיבוד של הלהקה משחק מעט עם הזמן ומשתעשע עם מה שאנו רגילים לשמוע משיר רוק באחד השירים המעניינים באלבום.

סיום האלבום עם "בחילה" ו"דמיון" חוזר לחוסר האונים וחוסר ההבנה שמטריד את קסלר ככותבת ויוצרת. קסלר כותבת "הבעיה שלי היא שאין לי דמיון, רואה רק מה שיש לאחרים ואחרות"  ו"בחילה היא העניין, הבחילה אתנו כל הזמן" ולמעשה מסכמת את נקודת המוצא של היצירה של "מורה מחליפה"- קושי, חוסר הרמוניה, קריאת תגר. ייתכן שהחד-ממדיות המסוימת של הסאונד הוא בגדר רעיון מכוון מראש על מנת להוות משקל נגד לאמירה המאוד ברורה של קסלר ככותבת אך מבחינתי, הנדבך שחסר על מנת להפוך את "מורה מחליפה" מאלבום טוב לאלבום משובח הוא נדבך של העמקה נוספת במרחב הצלילי שהלהקה מאפשרת לעצמה, תשאלו את גוטמן.

את האלבום ניתן להשיג באוזן השלישית ובעמוד הבנדקמפ של הלהקה (בו ניתן לשמוע / להוריד / להזמין את הדיסק)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s