Sol Monk – BEATS, Not words

גיא טנא

סול מונק הוא למעשה המתופף אביב כהן איש ה"Layerz" שיחד עם ריג'וייסר (יובל חבקין איש "בטרינג טריו"), בעמדת המפיק מוציא אלבום סולו ראשון וניסיוני. האלבום כולל שפע שיתופי פעולה עם אומנים כמו החצוצרן אבישי כהן, שוזין איש "3421", יונתן אלבלק חברו ל"Layerz", אברי בורוכוב בסיסט הג'ז הנפלא, זמר הסול האמריקני ג'ארוויס, הראפר מו ראיון (נועם ירון), הבסיסט והמפיק בנו הנדלר , הבסיסט והקלידן נומוק (נועם חבקין).

באלבום בהוצאת Time Groove Selections נמצא את החוליה הראשונה להפקות של ריג'וייסר שישלבו חיבור ג'אז עם אלקטרוניקה וביטים. אבל האם אלבום הבכורה של כהן הוא יצירה שתוכל לדבר גם למי שאינו מאזין אנין של ג'אז או של אלקטרוניקה נסיונית? האם המעבר דרך מחילת הארנב לארץ הפלאות של הקצב, כפי ששר שוזין בקטע הפתיחה של האלבום "The Navigator" , יעביר אתו גם מאזינים שהסאונד של כהן ושל ריג'וייסר אינו סטנדרטי עבורם? לא ברור. השפעות של מוסיקה מרחפת מהכיוון של Zero Seven ו Massive Attack שחצו את הנהר לגדה הקרובה לטעם הקהל הרחב קיימות בחלק נרחב של האלבום ועשויות לרכך את האוזן.

ב "Puff Puff"  משולבים הבס של אברי בורוכוב ככלי מוביל עם אלקטרו חלומי וקריצה לרגאיי וב "Catch Your Tears" עם ג'ארוויס ובס דומיננטי נשמע השפעה משולבת של סול, ג'אז ומוסיקה פסיכדלית, פסיכדליה שהולכת ומתפתחת עד אנרכיה מודרכת באדיבות התופים של אביב כהן. אישית עלו בי גם זכרונות מ Paris האגדי של מלקולם מקלארן משנות התשעים.

סולמונק

"Ata" הוא קטע קצר ומלא הומור וצבע עם הסמפלים של ריג'וייסר ברוח אפריקנית והפרקשנס של אביב כהן.יחד עם "Stupid Wind" עם מו ראיון , קטע מלא חן המשלב תחושת וינטג' עם סימפולים מתערבבים ונוזליים ותופים כבדים במקצב מתון, מהווה את החלק הרומנטי יותר, נעים יותר, חייכני יותר ביצירה. "Albi Goes to India" הוא בקטע ג'אז- אמביינט שמדגיש את הגיטרה העדינה של אלבלק עם בס עבה מבע של הנדלר וצלילי סאטלה של ריג'וייסר כאשר מלמעלה מפוזרים כמו גרגרי חול המכות העדינות על המצילות של אביב כהן. יופי של דבר.

קטעים כמו "Stormy Drums" ,קטע כלי עם אלמנטים של ג'אז מודרני ושובר מוסכמות, מלווה בסאונד חלומי אך שברירי של ריג'וייסר או  Muhamad Jama הגדוש מדי לטעמי ,מאתגרים את האוזן ומאזן כל נטייה לסטנדרטיזציה באלבום של סול מונק. גם "Strive" מאתגר מאד עם משחק צלילי רב שכבתי עם רית'ם סקשן יציב מעליו צליל גבוה מחלחל והקול הנמוך מנמוך שמוביל להתפתחות קצבית כאשר תמיד מורגשת התנועה, המאמץ להגיע לנקודה כלשהי, לחתור לשם ולהמשיך לחתור…

"Super Drums" בו החצוצרה של אבישי כהן נשמעת קוראת/ תוקעת כשופר במדבר (גם בקטע נוסף, "Donalina" כהן מרשה לעצמו להתפרע בכיף) ומושמעים סמפלים של שיחה בריטית מנומסת (עם חשד לקינקיות…(' מציגה תופים אגרסיביים של כהן שמנצחים על הכל בקטע חריף שמתקשר גם עם קטע קודם באלבום- "Albi Goes to India ". בקטע הסיום עם אבישי כהן, "Trumpet Galore" , האנרכיה מעט נרגעה ונרשמת מעט נטייה לרוגע, פחות בתופים אבל יותר בחצוצרה ובסמפלים. החצוצרה ללא ספק מנצחת כאן על העניינים ורומזת אולי על נטייה ג'אזית של אביב כהן שנשארת תמיד יציבה ונוכחת ברקע הנסיוניות והיצירתיות בלב המוסיקה שלו.

"Beats not Words" הוא אלבום איכותי מאד, מאתגר ומרתק. הוא איננו אלבום סטנדרטי בשום קנה מידה ומגיש, בעזרת מפיק רב ידע ונגנים מובחרים, מנה דשנה של פיוז'ן מהדור החדש ובסגנון ההגשה הייחודי של אביב כהן/ סול מונק- מומלץ.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s