תנועת גן העיר לשלטון

גיא טנא

שנה בלבד חלפה מאז האי.פי הראשון של ההרכב שהקימו יוני שרוני, רועי אביטל ויואב סער. ברזומה שלהם הצלחות יפות כמו הופעות בפסטיבלים מכובדים בהם גלאסטנברי ופיוז'ן, הופעות עם DJ Shadow ואחרים, רמיקסים מצליחים וקליפ שהוקרן בפסטיבל הקולנוע של לוס אנג'לס ועכשיו,  ה- Garden city movement, מוציאים את – Bengali Cinema שנשמע כהמשך ישיר או חלק שני לאי.פי. הבכורה.

אחרי פתיחה שמזכירה את Cold Water Music של הזמר  Aim, נשמע שילוב של אלמנטים של מוסיקה מן המזרח הרחוק עם האמביינט/ דרים מיוזיק/ צ'יל אאוט על גווניהם האהובים כל כך על חברי ה GCM. השילוב בין הקול הרך של רועי אביטל והעיוות האפל של חלק מהשירה, יוצר קונטראסט מרתק וממגנט.

Stranger in this town

wander in this crowd

not just love and loss

always ends the same

not just love and loss"

ב "Love and Loss " השירה נהיית מרחפת עוד יותר ואילו הסאונד לענן צלילים בו רוחות נושבות (ולמי שלא מבין את הציוריות אין לי אלא להמליץ לו להאזין) במידות שונות של משבים. המאזין ל Love and Loss נכנס לעולם אמביינט בו הוא כמעט מתבקש להניח מאחוריו זוטות יומיומיות ולהיסחף עם המוסיקה. נדמה לי באספקט הזה, אין דומה או מוצלח יותר מה- GCM. תנועת גן העיר

"Stretching borders as a way of living

 It doesn't help me Losing

myself in your brown eyes

 It doesn't help me The art of our necessities So strange"

ב "Lir ", פותחת גיטרה אקוסטית בעדנה אבל הקרירות, שואבת אולי מהחלומיות של המוסיקה הסקנדינבית ואולי מלהקות כמו Zero Seven , מובילה את המאזין הרחק מהמינימליזם של תחילת השיר ומערבולת הצלילים הוירטואוזית שבה, וגם הפאוזות, בהן המערבולת הנ"ל מעין נעצרת, הן רק נקודות ציון בהן מתווספת מערבולת שנייה ושלישית עד להיווצרות סופת צליל אמיתית שכמו בפנטזיה לא הורסת ומובילה לאבדון אלא דווקא פותחת אופק חדש ליצירה של חיות אחרת, במין יצירתיות אינסופית שתואמת גם את הטקסט :                Stretching borders as a way of living.

 We can make it real you know "

live it big like bengali cinema

heartache from the first sight

 I didn't care It really moved me"

כמו באי.פי. הראשון שנשא את שם ההרכב, גם הפעם הקטע הרביעי, כמו ב-"The More You Make It" הנושא את שם ה- האי.פי. "Bengali Cinema" מעלה את מד הקצב ומביא לראשונה גם אלמנטים של פאנקי וג'אז ואפילו רמיזות לדיסקו של פעם. הפעם, ניתנה האפשרות וההזדמנות לשמוע את רועי אביטל שר שיר כמעט שלם במובן הקונבנציונלי שלו והאימפקט בהחלט חיובי ומהנה. האוריינטציה של GCM היא אסקפיסטית ולכן הבחירה בקולנוע הבנגלדשי כסמל לבריחה תרבותית והווייתית ברורה ויצירתית.

אין הבדל משמעותי מבחינה סגנונית בין שני האי.פי. שיצאו תוך שנה. שניהם גם איכותיים לדעתי באותה מידה. הרכבתי לעצמי את שני החלקים בצורה עוקבת בנגן וזה נשמע טבעי לגמרי ומהנה עד מאד. ליצירה של שרוני, לשירה של אביטל ולסאונד המגובש של Garden City Movement יש תג איכות גבוה מאד- אין בישראל כיום בסגנון הזה אומנים ברמה הזאת והצלחתה של GCM  אינה מפתיעה- לכו לצלול למעמקי הסאונד הזה, רק תזכרו לחזור.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s