Krokodil popular – עכשיו הדמו

לפני כארבע שנים, יצר הגיטריסט והסולן מיכאל לירן קשר עם המתופף עודד שחר צ'רני, והשניים התחילו לנגן במחסן ציוד חקלאי שהוסב לחדר חזרות. אך בסוף הקיץ שגרת החיים חוזרת לסורה, ומונעת מהשניים להמשיך ולנגן יחדיו, ההרכב נשכח. שלוש שנים מאוחר יותר, השניים נפגשים שוב הפעם בת"א, ומתחילים מחדש. הם מצרפים ללהקה את הבסיסט אלעד זוהר, ואת הקלידן רון סולומון, אותם מצאו דרך אתר הכרויות של נגנים וההרכב יוצא לדרך. להקת "קרוקודיל פופולאר" מנגנת רוק אלטרנטיבי מקורי, בעברית ובאנגלית, ואי פי הבכורה שלה לפני כחצי שנה.

במסגרת מסורת הפרגון ההדדי שהחלה כאן לפני כמה חודשים, אמרי כהן מההרכב memory in plant (ששחררו בעצמם לאחרונה סינגל שני) נרתם לפוסט אורח כדי לסקר את האי.פי הקרוקודילי. מעכשיו, הבמה כולה של אמרי

בעיניי דמו הוא הצהרת כוונות, מן עניין כזה של להראות למורה שיש לך פוטנציאל וששווה להשקיע בך זמן פדגוגי, בניגוד לאלבום שהוא מוצר מוגמר ואפשרי לשפוט אותו על סך כל חלקיו. לכן אתייחס לדמו של קרוקודיל פופולאר בתור אינדיקטור על פוטנציאל ופחות אתעסק בתמונה הגדולה שמבקרי מוזיקה כל כך אוהבים לתת לה כותרת. 10446504_235696386640783_2875008968296049308_n

הדמו נפתח ב"הרעיון הזה", שיר קצר שנפתח עם גיטרה מפורקת וממשיך בטקסט פתוח לפרשנות. לכאורה מבחינה מוזיקלית אין פה רעיונות חדשים אבל עבודת הגיטרות הנהדרת פה משאירה אותך מרותק בציפייה למה יגיע הלאה ולכן הבחירה לפתוח עם השיר הזה מאד נבונה.

"בום חזק", השיר השני בדמו כבר מתכתב ישירות ( ואף מושפע מדי לטעמי) עם נושאי המגבעת גם מבחינת ההפקה המוזיקלית ובעיקר מבחינת הטקסט והדיבור/ שירה האוהד פישופית. חברי הלהקה ידעו לאן הם רוצים לכוון ובהחלט הצליחו בכך, הם נשאו את המגבעת בכל הכוח. 

השיר השלישי בדמו "Since" הוא באנגלית (כמו גם השיר השישי והאחרון "Loko") וכאן המקום לציין שאילו היה מדובר באלבום, הייתי מבקר את ההחלטה לשלב שירים באנגלית לצד שירים בעברית. החלטה שגוררת בעיקר תחושת חוסר אחידות בעיניי אך מכיוון שמדובר בדמו (שכאמור, לפי השקפתי נועד להראות מה יש לך בארסנל), אפשר להבין את הבחירה האמנותית של הלהקה.

"Since", שיר עם טקסט פרידה זועם אשר עמוס בריפים רפיטטיבים של גיטרה מכל עבר הוא שיר נהדר בעיניי. אם הייתי מנהל לייבל שצריך להחליט אם להחתים את הלהקה, השיר הזה היה בטור של ה"בעד".

השיר הרביעי "איך אני אני" לוקה בטקסט קצת סתמי בעיניי ובעיבוד אנמי שגרם לי להביט אל מד הזמן בנגן שלי (הסימן הכי גרוע מבחינת מוזיקאי). "את לא בסדר" שמגיע מיד אחרי, שוב מצליח לסקרן אותי ולו רק בגלל הגיטרות המעולות שמככבות כמוטיב חוזר לאורך כל הדמו. השיר עצמו נשמע כמו שיר אבוד של יוסי אלפנט עם סאונד בס קשוח ושירה כעוסה למדי.

הבחירה לסיים את הדמו עם "Loko" היא תמוהה בעיניי כי הוא השיר הכי פאקינג טוב בדמו. האנרגיות שעוטפות אותו הישר מהשנייה הראשונה הן מהסוג שמרכיב שיר שגורם לך להזיז את הראש מצד לצד.

נראה שקרוקודיל פופולאר רצו להציג לראווה את מגוון היכולות שלהם ולכן בחרו לשלב בדמו שירים בצבעים מוזיקליים שונים בסדר אקראי, בחירה שיכולה לבלבל את המאזין מן השורה. בסך הכל, חוויית ההאזנה עברה בנעימים, 'קרוקודיל פופולאר' הם חבורה של נגנים מוכשרים שאם מפיק מוזיקלי יכוון אותם לכיוון אחיד יותר, זה ללא ספק יכול להוסיף להם המון בעיניי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s