הנה ברוש לבדו מול אש ומים

בשלישי שעבר בערב, במקרה נחתתי על השידור הישיר של וואלה מטקס אקו"ם בדיוק כשמוטי קירשנבאום הוביל כפי שרק הוא יודע לפרס של אריאל זילבר. האמת, לא זוכר מתי הצטערתי ככה בשביל אמן ישראלי על ההערכה שנגזלה ממנו. אז מה בדיוק מייצג הפרס שקיבל זילבר?

מלבד דר' יוסי גמזו, היה אמור גם אריאל זילבר לקבל השבוע פרס למפעל חיים בטקס לפרסי אקו"ם כידוע. לחצים מצד גורמים שונים, הובילו להחלטה שזילבר יקבל בסופו של דבר פרס "על תרומתו למוזיקה הישראלית". הפארסה שהתחילה אחינועם ניני, נמשכה גם בטקס עצמו שסופו היה עקום ועגום במיוחד – מוטי קירשנבאום שנשא דברים לקראת קבלת הפרס חש במבוכה נוכח ההחלטה השנויה במחלוקת ואמר: "גם אותי הוא מרגיז, אבל לא הייתי רוצה לחיות בחברה שבה רק את דעתי שלי מותר להביע. אני גם לא חושב שהאמירה המקוממת ביותר הופכת את שיריו לפחות טובים". מוש בן ארי החל לנגן את "ואיך שלא", אך זילבר התקשה להתאפק, קטע את הביצוע ותקף את ארגון אקו"ם בצדק. מיד לאחר מכן עזב את האולם בהפגנתיות כשחלק מהקהל מצטרף אליו. 

עטיפת האלבום

עטיפת האלבום

מוכרח להודות שבעבר, הייתי בין אותם אנשים שהיצירה של זילבר הפסיקה להיות משמעותית בחייהם בגלל האידיאולוגיה הקיצונית שאימץ בשלב מסוים של חייו. התפנית קרתה לפני כשנה, כשראיתי אותו לראשונה מופיע על במה במסגרת מופע מחווה שלהקת נקמת הטרקטור קיימו לכבודו. הפרפורמנס המטורף ובייחוד שיתוף הפעולה עם להקה שמייצגת את ההפך הגמור, גרמה לי להבין שזילבר הוא תמצית התרבות הישראלית – חיבור בלתי אפשרי כמעט בין שני עולמות שהם לכאורה הפוכים. לשם ההשוואה – דמיינו שאורי זוהר של היום היה ממשיך לעשות סרטי קומדיה…

זו הסיבה המרכזית שבזכותה זילבר הוא בין המוזיקאים הראויים ביותר לקבל את הפרס המדובר, אך למרות זאת כבודו נרמס. כל ההערכה איבדה את האפקט ובמקום לנצח את הפוליטיקה, ארגון אקו"ם רק הנציח השבוע את השסעים החברתיים והמחלוקות האידיאולוגיות שהורסות כל חלקה טובה בתרבות שלנו.

משנת 1976 ועד היום זילבר שיחרר עשרה אלבומי אולפן, היה חבר בלהקת "תמוז" המיתולוגית ואחראי על כמה מהשירים היפים ביותר שבוצעו בעברית כמו "ברוש", "אגדה יפנית", "רוצי שמוליק", "תן לי כוח", "ללכת עמך" ועוד. הוא נתן את ההזדמנות הראשונה לכמה מוזיקאים שהפכו בהמשך לבולטים מאוד בתחומם כמו אבי בללי (סולן נקמת הטרקטור) ורמי פורטיס (שהיה עובד במה של להקת "תמוז"). השנה שיחרר זילבר אלבום חדש בשם "העטלף והתרנגול" ואלבום אוסף כפול שכולל את מיטב שיריו לאורך הקריירה. בזכות אלו וסיבוב הופעות חדש, חזר זילבר לפופולאריות לאחר שנים וטקס אקו"ם השבוע היה אמור להיות שיא הקריירה שלו, אבל לכמה אנשים חסרי היגיון היו תוכניות אחרות.

נותר רק לקוות שהלקח יילמד ומעתה שיקולים נטולי תרבות יישארו מחוץ למשחק ולא יטילו רבב על היוצרים הוותיקים והחשובים ביותר שכולנו נהנים מהם. זה אגב, השיר שהיה אמור לבצע זילבר בסוף הטקס:

"הו תן לי כח
הו תן לשכוח
מה מקבל אדם
מה יש לו בעולם
כשכל חייו הנם
רגע שנעלם

הו תן לי כח
הו תן לשכוח
את הסיכוי הדל
במשחקי מזל
מי מתבונן מעל
מי מתעניין בכלל

כי בן אדם שקם
למי הוא עמל
מה כבר קיבל חינם
מה יקבל

הו תן לי כח
הו תן לשכוח
אז מה אם אני זוכה
אז מה אם אני בוכה
כי מה שעתיד עבר
מה מחכה לי כבר"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s