שיראל ביתן – לשוב הביתה

השחקנית והזמרת שיראל ביתן שהוציאה כבר שלושה אלבומי סולו בצרפת, מוציאה אלבום בכורה בעברית ומפתיעה בגיוון ובעניין הנובעים ממנו. ביתן שולטת ונשמעת טבעית בשלש שפות- עברית, אנגלית וצרפתית, מדי פעם היא משלבת ביניהם תוך כדי שיר, מה שפוגם לדעתי בזרימת השירים ונשמע לי מיותר לחלוטין. בשיר הפתיחה שהוא גם שיר הנושא "לשוב הביתה", מן פאנקי סול, היא נשמעת אמינה בשתי השפות והעירוב ביניהן יש בו רק כדי להפריע.

צילום: רוני כנעני

צילום: רוני כנעני

ב"אני לא רוצה לעבוד", גרסה עברית במבטא וקריצה צרפתיים ללהקת הג'אז האמריקאית Pink Martini , מבטאת ביתן את הכישרונות התיאטרלים שלה שפותחו במחזות הזמר בהם השתתפה בארץ הבאגט ויחד עם ריקי גל מפתחת כאן רצועה מלאת הומור וקסם. ב"Old Things " היא שרה שאנסון עליז וג'אזי ומתחילה את החלק באלבום בו היא מכוונת פנימה, לביתה, למשפחתה ולמורשתה. דווקא החלק הזה עם שירים כמו "להיות תלמידה" ו"אשה יהודיה" הוא חלק של מוקש באלבום. אמת שביתן ראויה להערכה על בחירה שמרנית מאד באופיה מבחינת הפוליטיקה והטרנדים המקובלים במוסיקה פופולרית אך היא בהחלט מצליחה להישמע רעננה ומעניינת גם בבחירות הבעייתיות הללו.

הקאבר ל"אם תלך" של עידן רייכל בצרפתית מרטיט ממש. נכון, איני דובר צרפתית והשיר נשמע לי עלום כמעט לחלוטין אך חסרון זה נושא עמו גם את היתרון בהאזנה לעיבוד ולמוסיקה ואת האפשרות לאמוד את תרומת העיבוד לייחודיות ולתקפות של הקאבר. המעבדים רוני עיברין, מרק קקון וינקלה סגל יוצרים כאן יחד עם ביתן גרסה קסומה שמכבדת את המקור של עידן רייכל ודין דין אביב אך מתפתחת ומעתירה עליו נופך אירופאי מעניין ושונה.

אהבתי מאד את "אני רוצה", מבית המדרש של הPuppini Sisters , לפי טריס וקרדין סולטני, שפורש אג'נדה בסיסית וחיננית של אשה צעירה שרוצה לנער מעליה את המשקל העודף של תרבות הצריכה וההישגיות של תקופתנו ולהתמסר לתחושות ורגשות טבעיים ואמיתיים. הגישה החביבה של השיר מצליחה להעביר במין מיקס סגנוני מעוטר תחושה אותנטית ומהנה. החלק הבלדי באלבום מעט פחות מוצלח לטעמי למרות שהלגיטימיות שלו והרלוונטיות שלו לאלבום ולזמרת שמושפעת מהמסורת התרבותית הצרפתית ברורות לי. "לא נפסיק לרקוד" היא בלדה שבעיני הייתה יכולה להישמע אפקטיבית יותר בעיבוד פחות מינימליסטי מבלי לגרוע מהישירות שבביצוע.

שיראל ביתן היוותה הפתעה עבורי. היא מציגה זן אחר של זמרת שלא יצא לי לפגוש לאחרונה. המוסיקה הישראלית שופעת זמרות אינטיליגנטיות, דעתניות וחריפות שאלבומיהם מלאי אמירה ולעתים גדושים בה יתר על המידה. מן העבר השני של המוסיקה זמרות רבות נכנעות לתכתיבים מסחריים ומנפיקות אלבומים שהאמירה האישית בהם מצומצמת ומצונזרת. אצל ביתן ניתן לשמוע קול מיוחד ולא מתחנף, גיוון סגנוני, מתינות במבע המוסיקלי ובחירה אמיצה של נושאים ללא חשש מתגובה מתנשאת או מתנכרת. בסך הכל- אלבום מהנה ומסקרן. ברוכה הבאה למוסיקה הישראלית!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s