הסליחה ואתם

צמים או לא, גם למוזיקאים שלנו, חלקנו חייבים התנצלות בהזדמנות הזו על חוסר הפרגון או ההתמקדות בפרטים המיותרים. הנה שלוש דוגמאות.

מאיר אריאל – אחד מגדולי הכותבים שהיו כאן, זכה להערכה הגדולה שלו בעיקר לאחר מותו. עד שנעקץ ע"י הקרצייה הנדירה בשנת 99 שהביאה למותו, קיבץ סביבו קהל מצומצם יחסית שנהג לרכוש את אלבומיו ולהגיע להופעותיו. הקהל הזה, הצטמצם עוד יותר בשנה האחרונה לחייו, בעקבות התבטאויות שנויות במחלוקת שהשמיע בראיונות כלפי הקהילה ההומו-לסבית. על אף שהתנצל, האלימות כלפיו נמשכה והוא נאלץ להודיע שלא יופיע יותר. ברור שההתבטאויות האלו היו מיותרות, אבל מצד שני יש אנשי ציבור שחוטאים במעשים גרועים הרבה יותר וממשיכים לזכות באהדת הקהל. לצערנו, אריאל לא הספיק לזכות בהזדמנות לתיקון וכנראה מת בעצב על חוסר הפופולאריות המשווע שהופגן כלפיו ברגעיו האחרונים. לפחות עבור משפחתו, התיקון הזה מגיע כמעט בכל שנה, במופע המסורתי שבו אמנים שונים מבצעים משיריו שהפכו לחלק מהותי בתרבות שלנו. "מודה אני לפניך ולך על כל החסד והאמת והרעה והטובה…"

נינט טייב – כמה אנשים בציבור הישראלי יודעים שנינט שחררה השנה את אלבומה הרביעי, "כל החיות ידעו" (שהוקלט עם שני חברי הקולקטיב)? נשאל את זה אחרת: כמה יודעים שנינה ויודה נפרדו לאחרונה לפני חתונתם המיועדת? אם היה נעשה סקר כנראה, התוצאות היו די רחוקות אחת מהשנייה. בכל אופן, מעל עשר שנים חלפו מאז הפכה החיילת מקרית גת למאמי הלאומית ולמרות שבינתיים התנערה לחלוטין מהתדמית הזו, עיקר ההתייחסות לגביה בתקשורת היה בעניינים צהובים במקום להתמקד ביצירה ובאמנות שאמורות להיות הדבר המהותי. לצערה של נינט שעשתה דרך נפלאה מאלבום לאלבום וגם לצערם של הבודדים בינינו שמעריכים את המוזיקה בלבד, יש יותר מדי אנשים בארץ שעדיין מסרבים להאמין ומתעקשים לטעון שנינט הרוקיסטית היא לא יותר מגימיק זול. אחרי עשור שמוכרים לנו את אותם חלומות מפוברקים, הגיע הזמן שאותם אנשים יבינו שדווקא התופעה בזכותה פרצה נינט, היא הגימיק הזול שממעיט ביצירתיות. הגיע הזמן להניח לנינט וענייניה האישים ומקום זה לתת את תשומת הלב לאלבומה האחרון "כל החיות ידעו", שנחשב עוד צעד בדרכה להיות אחת הזמרות המובילות כאן.

המוזיקאי הישראלי הממוצע (שהוא לא שלמה ארצי, אייל גולן או עידן רייכל) –  קשה לספור את כמות האלבומים שהוציאו השנה אמנים ישראליים, ביניהם כמה צעירים שעשו זאת לראשונה והרבה יותר קל לספור את אלו שבאמת הצליחו למכור קצת ואלבומיהם הגיע למעמד פלטינה או זהב.

צילום: יוסי שני ירום

צביקה לורבר מחכה שתקנו את האלבום שלו. צילום: יוסי שני ירום

כן כן, קיימת התגובה האופיינית – "למה לי לקנות דיסק ב-60\ 70 ₪ כשהכול פתוח באינטרנט או ביוטיוב?" מאוד פשוט- רק דמיינו לרגע מה עבר בדרך אמן ממוצע, בדרך להוצאת אלבום שלם שיצר. אינספור שעות של כתיבה, הלחנה, חזרות עם נגנים, הקלטות, עריכה, ליטושים, עיצוב עטיפה, מחשבות לקידום, מאמצים להפצה ועוד ועד רגעים שכנראה רובנו לא מודעים אליהם. וזה בלי להזכיר את ההשקעה הכספית עצמה שאמן צריך להקריב כדי להגשים את עצמו. את רוב האנשים התשובה הזו לא מספקת, אבל אותם אמנים מוכשרים בהחלט יקבלו את סליחתכם אם תואילו לפחות לרכוש אלבום מקורי אחד פעם ב-                            אז מהה, שנתחיל להשקיע בתרבות שלנו?!

תגובה אחת ל-“הסליחה ואתם

  1. מסכימה עם רוב מה שכתבת.
    עם זאת, ראוי היה לציין שבתמונת "מוזיקאי ישראלי ממוצע" מופיע צביקה פורס (לורבר). כי בלי האיזכור הזה, אתה מקבע בדיוק את מה שכתבת בפסקה האחרונה. אפעס, לא מכבד ולא מכובד…
    חוצמזה, שתהיה שנה מעולה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s