אלקטרה \ second hand love – ביקורת אלבום

מאת גיא טנא

מספר חודשים לאחר שהיו מעורבים בהקלטת הדיסק המצויין של MONC, מוציאים ניצן חורש,דורון פרחי ובועז וולף את האלבום השני של אלקטרה, שנתיים לאחר Heartbreak for Fools שהצליח והטביע חותם באלטרנטיב רוק הישראלי.

עטיפת האלבום second hand love

עטיפת האלבום second hand love

בהפקתו של ברוך בן יצחק (רוקפור) קורא חורש להסתער כבר מתחילת הדיסק. Charge (שכתב חורש יחד עם ישיב כהן) הוא שיר פתיחה קלאסי,אנרגטי ואגרסיבי שבו המוסיקה והאומנות מוקבלים לקרב שיש לנצח בו עבור החופש,עבור ההבעה העצמית ועבור היכולת לחתור אל עבר היופי.
For the Record (חורש וישיב כהן/חורש ופרחי) זורק אותנו רוק הבריטי של סוף השמונים ותחילת התשעים,מחוז אהוב זה מכבר של חורש ו"אלקטרה": הסקא עם המניירות של הרוק, והקולות הנשיים של מאי ג'קסון וזוהר צווילינג יוצרים אווירה בריטית לכל דבר שהיא אחד מסימני ההיכר הברורים של הדיסק: מה שנראה כמו תו תקן אנגלופילי ללא צורך להתנצל בשאיפות הבינלאומיות של השלישייה. Time and Place (חורש וכהן/חורש) הוא שיר פופי קולח וסוחף כאשר הפלוגל-הורן של עידית מינצר מקנה לו ארומה ביטלסית מובהקת. כיף נטו.
גם Honeycomb (אלן מון וישיב כהן/חורש) וגם Day by Day (כהן/חורש) משתלבים היטב ביכולת המגוונת של "אלקטרה" ליצוק איכות טקסטואלית,מוסיקלית והפקתית לתוך מסגרות שונות- האנגלית המשובחת והקולחת בכתיבה ובביצוע מסייעים לכך לא מעט.

שיר הנושא של האלבום (חורש וכהן/חורש) מעט מאכזב, הן מבחינת הטקסט המעט חיוור וצפוי והן מבחינת ההפקה שנדמה שנפלה לתוך איזושהי תבניתיות שאמורה כנראה לשקף את רוח האלבום אך למעשה מכניסה את המאזין למוד מעט ממוחזר.

צילום: jewboy ותום רזניקוב

צילום: jewboy ותום רזניקוב


The Ballad of Burning Moon and his Lady Shadows (כהן/חורש) מצליח לעשות מה ששיר הנושא אינו מצליח: הגיוון הסגנוני, הסכמטיות והיצירתיות נשמעים טוב יותר כאן ומשאירים את הרמה הרווחת של האלבום גבוהה ומעניינת- ללמדנו שלפעמים אותו תבשיל בדיוק יכול להקדיח פעם אחת ולהתבשל היטב במשנתה. 
אמילי קרפל מתארחת בThe Speed of Rage (חורש וכהן/חורש) בקולות ונדמה שהארסנל איתו יוצאת "אלקטרה" לקרב אליו הסתערה כבר בשיר הפתיחה אינו אוזל- מה שמעיד על כמות הכשרון הגלומה בהרכב.

"אלקטרה" לוקחים את העשייה המוסיקלית ברצינות רבה- הם אולי שרים על ההייפ שמסביב ליצירה ומסביב ליוצרים אך מדובר ביותר מזה: "אלקטרה" היא אחת מהלהקות הבודדות בגל היצירה הישראלית באנגלית בשנים האחרונות שבאמת עשויה להשתחל במידת הדין בסצנת הרוק האירופאית ואולי אך הבריטית- חבל שרן שם טוב שהיה שותף מינורי בהקלטות לא הטביע את חותמו יותר מבחינת הסאונד של האלבום- אולי הטאצ' שלו היה נותן תוספת קריטית לייחודיות של עוד אלבום מצויין של חורש,פרחי ווולף.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s