רכבת לצפון

לאחרונה עברתי מתל הבבילון לצפון רמת הגולן, בחירה שנראית תמוהה מאוד אם לא הזויה לרוב האנשים אבל ככל שחולף הזמן, זו מתבררת כהחלטה הכי מוצלחת שעשיתי בחיים. הדבר היחיד שמאוד חסר לי כאוויר לנשימה, הוא הנגישות להופעות שהייתה לי כשחייתי במרכז. אחרי שהתרגלתי ליהנות מהופעה בשבוע לפחות, כשעברתי לכאן נאלצתי להשלים עם ההקרבה הגדולה אבל מסתבר שהמצב לא עד כדי כך עגום ואפשר ליהנות גם כאן מדי פעם מהופעה טובה. מאחר וזה לא כזה שכיח, להזדמנויות האלה מגיע מדור משלהן, אז מעכשיו יצוצו כאן ביקורות שלי מהופעות בסביבה. בחמישי האחרון הייתי בהופעה של אסף אמדורסקי ב"פטרייה" בקיבוץ דן – סיפתח ראוי לגמרי למדור הזה.

צילום: לנה טרובין ורותם דיטל – אתר גליל עולה

כאילו במקרה, אסף אמדורסקי פתח את הערב עם "רכבת לצפון" שהדגיש עד כמה הפרסונה שלו מרוחקת מסוג הקהל שהגיע בחמישי לפטרייה. אמדורסקי שעלה בחליפה מוקפדת ורגיל לקהל מסוים, הרגיש בהתחלה קצת חוסר נוחות עם הסטודנטים הקיבוצניקים הקלילים שמילאו את המקום. כדי לשבור את הקרח, עבר לכמה להיטים כמו "השמיים הכחולים", "החדר האינטימי שלי ו-"15 דקות" – בדיוק הזמן שלקח לו להתחבר לקהל. את המשך ההתנעה של הערב, המשיך אמדורסקי באופן מפתיע עם "תחנות דלק", שיר פחות מוכר מאלבומו הראשון שהוא לא נוהג לבצע לעתים קרובות.

עוד חלק בלתי נפרד מה"פאסון" של אמדורסקי בסיבוב ההופעות אליו יצא כששיחרר את האלבום "צד א'", הוא העובדה שמלוות אותו שלוש נשים. אור אדרי הבסיסטית, אן שטרייכמן הקלידנית וניצן גולדברג המתופפת הופכות את האינטראקציה על הבמה לסקסית ומסקרנת הרבה יותר, בכל זאת די נדיר להיתקל בהרכב רוק שמבוסס על סולן ושלוש נגניות. אחרי כמה רגעים רועשים , אמדורסקי מבקש להרגיע ועובר לקלידים כדי לבצע את "הרחובות ממריאים לאט" שכתב דוד אבידן. לקראת הביצוע, אמדורסקי מתעקש על דממה מוחלטת אבל לא זוכה לשיתוף פעולה מיידי. למרות שמדובר בשיר מדהים, יכול להיות שאפשר היה לוותר עליו במקרה הזה, בכל זאת-לא מדובר במשכן לאומנויות הבמה.

שיא הערב נרשם בסשיין שכלל את "והוא האמין לה", יקירתי", "חלום כהה" בגרסה שגובלת בטכנו ו"אהבה חדשה" שמותירים את הקהל משולהב עם טעם לעוד. "העוד" הזה מגיע כשההרכב חוזר להדרן ואמדורסקי נפרד מהקהל הצפוני עם "בראשית" ו"זוג משמיים", השלאגר הכי גדול מאלבומו האחרון. זו הייתה ההופעה השלישית של אמדורסקי שראיתי בשנתיים האחרונות ובכל פעם הוא מצדיק את ההערכה אליו כאחד היוצרים הכי רב-גוניים של הרוק הישראלי בעשרים השנים האחרונות. רק בפעם הבאה שיתפוס "רכבת לצפון", הוא יכול בהחלט לוותר על החליפה.

לנה טרובין ורותם דיטל – גליל עולה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s